כהן נ' אתרים חברה לבניה ונכסים בע"מ ואח'

פסק דין

תובענה זו עניינה ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר.

רקע עובדתי:

1.התובע התקשר ביום 19/10/06 עם נתבעת מס' 1, בהסכם לרכישת דירה צמודת קרקע, בת 5 חדרים, ברח' בלפור 110/1, נהריה; דירה הידועה בגוש 18135 חלקה 7 מגרש 18 (להלן: "ההסכם" להלן: "הדירה").

2.הדירה נמסרה לתובע ביום 15/9/09, לאחר שהתובע שילם את התמורה במלואה, בסך של 1,206,000 ₪.

3.התובע טען, כי עם קבלת הדירה, התגלו ליקויים בדירה, הליקויים צוינו בפרוטוקול המסירה וכן במכתב נלווה שהעביר התובע לנתבעים (נספח ד' לכתב התביעה). למרות הדרישות ולמרות חלוף הזמן, הליקויים לא תוקנו ובהמשך, אף גילה, כי השטח של המגרש קטן באופן משמעותי ממה שהובטח לו על ידי הנתבעים, כך גם שטח הדירה.

4.כמקובל בתיקים מעין אלו, התובע תמך את תביעתו בחוות דעת מומחה מטעמו והנתבעת אף הגישה חוות דעת נגדית.

5.בהחלטה מיום 2/5/11 מינה בית המשפט שני מומחים מטעמו. האחד הוא המהנדס והמודד מר אלעפו ח'ורי, שידון בשאלת הליקויים הנטענים על ידי שני הצדדים וכן יבצע מדידה, לגבי שטח המגרש ושטח הדירה. המומחה הנוסף הינו, השמאי אבנר סיזר, שמאי מקרקעין, שנתבקש לחוות דעתו בשאלת ירידת הערך כתוצאה מהליקויים הקיימים בדירה וכן שווי הדירה, לאור החוסר בשטח, הן במגרש והן בדירה.

ליקויי בנייה:-

6.מומחה בית המשפט, מר אלעפו ח'ורי, הגיש את חוות דעתו שנושאת תאריך 5/12/11. על פי חוות דעתו, נמצאו ליקויים, כמפורט בחוות הדעת, סכום כולל של כל הנזקים בעקבות ליקויים שנמצאו בדירה עומדים על סך 26,655 ₪ כולל מע"מ; הסכום כולל אף פיקוח על עבודות בשיעור 10%. עוד מצא המומחה, כשבדק ומדד את שטח המגרש והדירה, כי שטח המגרש, על פי המדידה שבוצעה על ידו, עומד על 247 מ"ר, מצא ששטח זה תואם לשטח שצוין בטבלת השטחים בהיתר הבנייה ובפועל, השטח המוחזק על ידי הדייר, נמצא בחוסר של 34 מ"ר, כאשר הדייר מחזיק ב- 213 מ"ר בלבד, השטח החסר משמש כחלק מדרך גישה המשרתת בין היתר את כל הבניינים הסמוכים, לרבות מגרש התובע וביחס לדירה, מצא ששטח הדירה על פי המדידה הינו שטח כולל של 173.3 מ"ר ואכן בפרוספקט הובטח שטח בנוי בגודל של 180 מ"ר ובהסכם אין אזכור לשטח הדירה.

עוד מצא המומחה, כי החניה למרות הבדל מזערי בשטח, עונה על הנחיות ויכולה לשמש כחניה, על אף הסטייה המזערית במידות.

7.המומחה לא נחקר על חוות דעתו. הצדדים הסכימו, כי לאחר חקירות קצרות של בעלי הדין, יינתן פס"ד מנומק על יסוד המסמכים הקיימים בתיק וזאת לאחר הגשת סיכומים.

8.ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...".

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998).

9.בהעדר חקירה למומחה ובהעדר סתירה לחוות דעת המומחה , לא מצאתי לסטות מחוות דעתו של המומחה, וחוות דעתו תשמש כנקודת מוצא לגבי עצם קיומו של הפגם/אי ההתאמה ועלות תיקונו, למעט באותן נקודות בהן המסקנה אליה הגיע המומחה אינה מעוגנת משפטית, או אינה סבירה.

10.הנתבעים, בסיכומיהם, כמעט ולא חלקו על תוכן חוות הדעת ביחס לליקויי בנייה, שני הצדדים מאמצים אותה לתוך סיכומיהם. אני סבור, כי חוות הדעת בנסיבות העניין, לאור עמדת הצדדים ובהעדר חקירה למומחה ובהעדר סתירה לחוות דעתו, לא מצאתי לסטות מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ביחס לליקויי הבנייה והנני מאמצה במלואה.

11.מידי יום נדונה בבתי המשפט תביעה לליקויי בנייה וכמעט דבר שבשגרה, מעלה המוכר את הטענה לזכותו לתקן את הליקויים בעצמו. בנושא קיימת פסיקה ענפה. ראו למשל ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (ניתן ביום 28/2/05). הפסיקה, קבעה, כי כאשר הקבלן חולק על עצם אחריותו לתיקון, הוא מאבד את זכותו לתקן את הליקויים בעצמו. זה גם הדין מקום בו הקבלן קיבל כבר הזדמנות לתקן את הליקויים אך ביצע את התיקונים באופן כושל.

12.במקרנו, נוכח חלוף הזמן ובהתחשב בכך כי הנתבעת חלקה על עצם אחריותה לתיקון ועל עצם קיומו של הליקוי, בכך אני סבור כי מיצתה הנתבעת זכותה לתקן ובהעדר יחסי אמון בין הצדדים, אין מקום לאפשר לנתבעת לבצע את התיקון. משכך, הנתבעת תשלם את הסכום ישירות לתובע.

חוסר בשטח:-